<h1>פסקי הרי"ד — יבמות</h1>
<h2>דף יא:</h2>
[יבמות פ"ז ע"ב] האשה שהלך בעלה למדינת הים, ובאו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה, אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה, ואם נטלה מזה ומזה תחזיר, והולד ממזר [מזה ומזה], לא זה וזה מיטמין לה, ולא זה וזה זכאין לא במציאת' ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה (היתה כהנת נפסלה מן התרומה בת לוי מן המעשר) [היתה בת ישר' נפסלה מן הכהונה בת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה] ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשין כתובתה, מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין, ר' יוסי אומ' כתובתה על ניכסי בעלה הראשון, ר' אליעז' אומ' הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה, ר' שמע' אומ' ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה, ואין הולד ממנו ממזר, ואם נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו. פי' באו ואמרו לה עד אחד כדדיקינ' בגמר' מסיפא, תצא מזה ומזה כשאר אשת איש שזינתה דהך לאו אנוסה היא. ואע"ג דהימנוה רבנן לעד אחד באשה משום עיגונה, טעמא מאי משום דהיא גופה דייקא עד דידעא בקושטא ומינסבא והך דלא ד[יי]קה קנסינן לה. וצריכה גט מזה ומזה, אם תינשא לאחר, (וצריכה) וטעמא דבעיא גם משיני מפרש בגמ' [פ"ח ע"ב]. אין לה מזונות, אפי' מה שלותה ואכלה תחתיו. ולא בלאות, אפי' שחק בגדים שהיו לה שם לא תוציא משם. והולד ממזר מזה ומזה, אם ילדה משיני ממזר גמור, ואם החזירה ראשון וילדה לו הוי ממזר מדבריהן, נפסלה מן הכהונה, משום זונה. מן המעשר, קנסא. אין יורשין כתובתה בגמ' [צ"א ע"א] פריך כתובה מאי היא. חולצין, אחיו של ראשון חולץ מדאוריתא, ורבנן גזרו דלא לייבם, ואחיו של שיני חולץ מדרבנן משום גזירה שמא יאמרו גירש' זה ונשאה זה כול', כדמפרש בגמ' [פ"ח ע"ב] גבי גט. ביאתה או חליצתה, ארישא פליג דקתני לא מייבמין. ואין הולד ממנו ממזר, אם החזירה ראשון. נישאת שלא ברשות ב"ד, כגון שבאו שני עדים ואמרו מת בעליך ונישאת מעצמה שהרי אינה צריכה להתר בית [דין]. מותרת לחזור לו, דאנוסה היא. ואילו בשניה לעיל תנן [פ"ד ע"א] (דאין לה תנן) דאין לה כתובה, ולא תנן ואם נטלה תחזיר, ויש לומ' דאי תפש שנייה לא מפקינן מינה. ובשניה תנן הולד כשר, והכא תני הולד ממזר. ולא זה וזה מיטמין לה, אע"פ שהראשון חייב מן התורה ליטמא לה כדאמרי' [זבחים ק' ע"א] לה יטמא [ויקרא כ"א] מצוה, אפי' הכי אמור רבנן דלא יטמא לה דבית דין עוקרין דברי תורה בשב ואל תעשה. ובשנייה תני (הכי) [וזכאי] במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה ויורשה ומיטמא לה, והכא אחמור רבנן וקנסוה טפי, ובשנייה תנן והיא כשרה והכא תנן נפסלה מן הכהונה.
